בעיית איכות המים בישראל
 
 
חיפוש באתר:  


  מיני ברים-חם/קר
  ברים ריצפתיים
  קולרים ומשקורים
  מוצרים נוגדי אבנית
  מטהרי מים
  מערכות אוסמוזה הפוכה
  מסנני מים תוצרת ארה"ב
  ערכות מסננים להחלפה
  מסנני מים
  בטיחות ומיגון
  מוצרים משלימים
  שרות ותחזוקה
  שאלות נפוצות
  מאמרים בתחום המים
  מסננים למקררים
  מיני בר מתצוגה/יד שנייה
  מכונות קפה לבית ולמשרד
  מרככי מים Brita
  אוסמוזה לתעשייה
 

בעיית איכות המים בישראל

בעיית איכות המים בישראל

כיום קיימת בעיה רצינית של איכות מי הברז, המחייבת התיחסות שונה. כדי שמי השתיה בברזים יהיו ניתנים לשימוש, עליהם לעבור סינון על-ידי סוגי מסננים שונים.

קראו כתבה שפורסה במעריב על נושא איכות המים. בהמשך כתבה נוספת המפרטת את בעיית איכות המים בישראל ועל הדרכים לטפל בבעיות אלו.


בעיית המאזן ההידרולוגי אינה רק בעיה של כמות המים העומדת לרשות המדינה. שאלת הכמות קשורה קשר אמיץ לבעיית האיכות. מים באיכות ירודה מגבילים את היכולת להשתמש בהם. מנגד, אופן התפעול של מקורות המים משפיע על איכותם ועל איכות הסביבה בכלל. כלומר, שאיבת-יתר לא רק מפחיתה את כמות המים העומדים לרשותנו, אלא גם פוגעת באיכותם.

המעקב אחר איכות מי התהום בודק את ריכוז החנקות במים ואת ריכוז המלחים המופיעים, בדרך כלל, ככלורידים. מי התהום נמצאים גם במעקב בקטריולוגי (לקביעת נוכחות חיידקים או מיקרואורגניזמים מחוללי מחלות), אולם הופעת גורמים בקטריאליים מעידה בדרך כלל על זיהום מקומי ומוגבל. על מנת לעקוב לאורך שנים אחר איכות המים, משמשים הכלורידים והחנקות כשניים מהאינדיקטורים החשובים ביותר.

החנקות (ניטראטים) הן תוצר חימצון של חנקן אורגני ואמוניה, המופיעים שניהם בריכוז גבוה בשפכים ובחומרי דשן. החנקות עצמן הן גורם מזהם; ריכוז חנקות גבוה במים עלול לגרום למטהמוגלובינמיה אצל תינוקות (תופעה הידועה בכינויה "תסמונת התינוקות הכחולים"), שהיא הפרעה בקשירת החמצן בדם העלולה לגרום למוות. רמת חנקות גבוה עלולה גם ליצור גורמים מסרטנים בגוף. כמו כן משמשת נוכחות חנקות סימן לזיהום ממקורות כמו שפכים או דישון.

התקן המקובל בארה"ב ואירופה לחנקות הוא לא יותר מ- 45 מג"ל. בארץ 60% מהמים המופקים מאקויפר החוף מכילים חנקות בריכוז גבוה מ- 45 מג"ל, ולפיכך נקבע התקן על 90 מג"ל. בשנת 1994 הוחמר התקן ל- 70 מג"ל, וסביר להניח שהתקן ילך ויוחמר כדי שישראל תוכל להמשיך וליצא מוצרים חקלאיים, בעיקר לאירופה.

הכלורידים (להבדיל מכלור, המשמש לחיטוי המים, אך רעיל בריכוז גבוה) משמשים אינדיקציה כללית לרמת המלחים במים. רמת הכלורידים המותרת במי שתייה בישראל היא עד 600 מג"ל, בעוד שהמשרד לאיכות הסביבה האמריקאי (EPA) וארגון הבריאות העולמי קבעו את הרמה המותרת עד 250 מג"ל. לא ניתן לשתות מים בעלי רמת כלורידים גבוהה, הן מסיבות של טעם הן מסיבות בריאותיות. מלבד זאת, גידולים רבים, כגון הדרים ואבוקדו, רגישים לרמת מליחות המים. בדרך כלל, רמת כלורידים גבוהה מלווה (בארץ) גם ברמה גבוהה של נתרן ובורון במים, להם השפעה שלילית על גידולים כגון אפרסקים וענבים. בעיה מרכזית נוספת הקשורה בהמלחה, ובעיקר בנוכחות נתרן במים, היא השפעת הנתרן על הקרקע. רמה גבוהה של נתרן בקרקע גורמת לקרקע להיות אטומה ובלתי חדירה למים, דבר המכביד מאד על העיבוד החקלאי.

דרכים מספר נועדו להתמודד עם ההרעה באיכות מי התהום. אחדות מהן מיושמות כבר עתה, ואחרות ייושמו, אולי, בעתיד. בראש ובראשונה יש למנוע זרימת ביוב על פני השטח. כאמור לעיל, מינהלת הביוב הארצית שהוקמה ב- 1993 מקדמת הקמת מערכות טיהור שפכים במימון ובייעוץ. כל הקמה של יישוב חדש או הרחבת יישוב קיים מחויבת בבניית תשתית לטיפול בשפכים. לאחרונה הוחל באכיפה מחמירה של תקנה זו, אך היא נתקלת בקשיים בשל הפיצול הרב בין הרשויות הממשלתיות והמקומיות השונות העוסקות בנושא: משרד הבריאות, משרד הפנים, משרד החקלאות, המשרד לאיכות הסביבה והרשויות המקומיות. לעתים קרובות נוצרים פערים וניגודי אינטרסים לגבי רישוי ואכיפה בנושאי המים והשפכים. לדוגמה, רשות במורד נחל עשויה לטהר את הביוב שלה בעוד הרשות במעלה הנחל מזהמת את המים הזורמים במורד הנחל. הניזוק העיקרי מפיצול זה הוא, בסופו של דבר, משק המים.

בעיית החנקות תצומצם עם צמצום הדישון. ניטור החנקות המגיעות לקרקע עם מי הקולחים, יחד עם מעקב אחר כמויות הדשן, עשויים לעכב את חדירת החנקות למי התהום ולחסוך לחקלאים חלק מהוצאות הדישון. המשרד לאיכות הסביבה בודק את הדרך לאמץ את התקנים האירופאים והאמריקאים, המגבילים בחוק את כמות החנקן שניתן להכיל על יחידת שטח. כמו כן ינוסחו תקנות מיוחדות לאיזורים בהם רגיש האקויפר במיוחד לזיהום מפני השטח.

כדי לצמצם את המלחת הקולחים, יש לצמצם את מקורות הזיהום וההמלחה במקור, כלומר אצל מייצר הזיהום. על הצרכן הביתי להשתמש בדטרגנטים מעוטי נתרן ובורון, לצמצם את השימוש במלח במדיח הכלים וכו'. על התעשיות, מצד שני, להפריד את התמלחות (זרמי שפכים עתירי מלחים) בתוך התהליכים התעשייתיים, לרכזם בנפרד ולסלקם בצורה מסודרת ישירות לים, במקום להכניסם למערכת הביוב העירונית. המשרד לאיכות הסביבה מכשיר כיום שלושה מוצאים לסילוק תמלחות לים, וההערכה היא שכ- 7,200 טון מלחים בשנה יגיעו ישירות לים ולא ייכנסו למערכות הביוב. מניעת המלחה במקור עשויה לצמצם בכ- 10% את מליחות מי הקולחים.

בעתיד לא יהיה מנוס, כנראה, מטיפול מתקדם בקולחים על מנת להרחיק מהם מלחים, כלומר להתפיל קולחים. יש לזכור שעלות ההתפלה קשורה בכמות המלח אותו מבקשים להרחיק, ולכן התפלה של מים עם רמת מלחים של עד 500 - 600 מג"ל זולה בהרבה מהתפלת מים מליחים, שרמת המלחים בהם מעל 600 מג"ל ופעמים רבות 1,000 – 6,000 מג"ל. טיפול כזה יהיה אפשרי אם הקולחים ירוכזו למערכת אחת, דוגמת מוביל הקולחים המתוכנן. בקליפורניה מתכננים להתפיל קולחים כבר בשנת 2000. יתכן ששאיבה של מים מליחים מגופי מים מליחים המשפיעים על האקויפר, והתפלתם, תהיה דרך נוספת לסלק מלחים מן האקויפר ויחד עם זאת להשיג מים מתוקים נוספים למשק המים. על פי הערכות, בדרום אקויפר החוף יש כ- 5,300 מלמ"ק מים מליחים אותם ניתן לנצל, ובו בזמן גם להפחית את המלחת האקויפר.

ניתן לצמצם את המלחת האקויפרים גם על ידי פתיחת ניקוזים של האקויפרים לים, כלומר, מתן אפשרות לאקויפר לשטוף את עצמו באופן טבעי לתוך הים. הגברת ההחדרה של מי שטפונות באיזור החוף יכולה למנוע חדירת מי ים למים המתוקים. דרך נוספת לצמצום ההמלחה מקולחים היא הפנייתם לשימוש בתעשייה במקום בחקלאות (ניתן להשתמש בהם למערכות קירור וייצור קיטור), לאחר שיושבחו לרמה מספקת.



 

איכות המים העיליים


בשל היותם חשופים, נמצאים מקורות המים העיליים בסכנת זיהום מיידית יותר ממקורות מי התהום. מאותה סיבה קל יותר לעקוב אחר איכות המים העיליים, לאתר מקורות זיהום, למנוע זיהום ולטפל במים. מצב הכנרת מדגים זאת. איכות מי הכנרת טובה, אולם האגם חשוף למקורות זיהום רבים. כ- 250 אלף איש חיים באגן ההיקוות של הכנרת ומייצרים כמות גדולה של שפכים ביתיים, חקלאיים ותעשייתיים. החקלאות באיזור שוטפת לאגם חומרי דישון, חומרי הדברה ושפכי רפתות. השפכים יוצרים זיהום ישיר, ובנוסף לכך מעודדים התפתחות אצות, המוסיפות למי הכנרת טעם וריח לא רצויים, ומפריעות לחיטוי המים. בחודשי האביב, בעיקר, מתפשטת האצה הקרויה פרידיניום, המעכירה את המים. בשנים האחרונות התפשטה, לראשונה בתולדות הכנרת, אצה נוספת - אפניזומנון, התורמת אף היא לעכירות המים בחודשי הקיץ. הופעתה של אצה מסוג חדש והתפשטותה מעידות על שינוי המתחולל במאזן האקולוגי באגם, אם כי קשה עדיין לחזות את מלוא משמעותו. בשנים האחרונות נעשה מאמץ לטפל במקורות הזיהום העיליים של הכנרת. הוסדרו חלק ממערכות הביוב באיזור וצומצם שטח בריכות הדגים שהיו אחד ממקורות הזיהום העיקריים.

על מנת להבטיח באופן קבוע את איכות מי המוביל הנשאבים מן הכנרת ומסופקים לשתייה, עוברים המים מספר טיפולים מתקן מים . מאגרי צלמון ואשכול, הממוקמים לפני הכניסה לצינור המוביל, מאוכלסים באופן מלאכותי במינים שונים של דגים, הניזונים מאצות ומיצורים זעירים המתפתחים במים ובקרקעית המאגרים, ומנקים בכך את המים.
באתר אשכול עוברים המים הפחתה ושיקוע: למים מוחדר חומר הקרוי אלומיניום סולפאט (אלום), המלכד סביבו חלקיקים מרחפים זעירים, ויוצר פתיתים גדולים וכבדים השוקעים על הקרקעית, ובכך מסולקים מהמים. לפני כניסת המים לצינור המוביל מחוטאים המים בחומרי חיטוי - כלור דיאוקסיד וכלוראמין – הקוטלים חיידקים ומונעים את התפתחותם מחדש במשך ההובלה בצינור.

לפני שנים מספר הוחלט לאמץ בישראל תקן מחמיר למים עיליים, על מנת להתגבר על מחוללי מחלות כגון וירוסים או טפילים מיקרוסקופיים (כגון ג'יארדיה וקריפטוספורידיום), העמידים יותר מחיידקים לטיפולי החיטוי המקובלים. על מנת לעמוד בתקנים החדשים, הוחלט להעביר את כל מי המוביל דרך סדרת מסנני חול ענקיים שיוקמו בכניסה למוביל באתר אשכול. מתקן חלוץ נסיוני מופעל באתר אשכול, ועל סמך ביצועיו יוקם בשנים הקרובות מערך הסינון עצמו.

 
© כל הזכויות שמורות ל"פרפקט מרקטינג" - מפעילת אתר "צלול- מיני בר" אוסמוזה הפוכה | מי אנחנו | צור קשר | מפת האתר | מטהרי מים | הוספה למועדפים | קולר מים | פילטר מים | אבנית | מסנן מים | מיני בר אולימפיק | בית | מיני בר רצפתי אנג'ל | אוסמוזה הפוכה | מיני בר ומערכות אוסמוזה הפוכה | אבניX
 
חברת צלול מיני בר עוסקת בשרות ואספקה של מוצרים בתחום טיהור מים והשבחת המים למגזר הפרטי והעסקי גם יחד. השירות הניתן למגזר העסקי כולל ארגונים גדולים וקטנים כאחד. מגוון המוצרים כולל בין היתר : מיני בר למים חמים וקרים, מכונות שתייה (בר מים), פתרונות למניעת אבנית, ציוד ביתי לטיהור מים והשבחת מי הברז, מסנני מים , ממברנות, מערכות אוסמוזה הפוכה וסוגים נוספים של ציוד נלווה.הייתרון בקניית מתקן מיני בר מים לבית דרך חברת צלול הינו השירות המצויין, המחירים הזולים והאחריות המקיפה.
צלול מיני בר משווקת מיני ברים ומתקני מים בכל רחבי הארץ ועובדת עם היבואנים הגדולים ביותר והיצרניות המובילות בישראל. מתקני מיני בר - מכשיר בר מים ביתי , מסנן אבנית עם חברת צלול
מאמרים נוספים: קניית מיני בר -המלצות   טיהור מים -בר מים -שאולות ותשובות מתקן מים ביתי  פילטר אבנית

 
   
  עיצוב אתרים

© כל הזכויות שמורות ל"פרפקט מרקטינג" - מפעילת אתר צלול מיני בר ושיווק פתרונות טיהור מים
לייבסיטי - בניית אתרים